יום ראשון, 8 באפריל 2018

טיול במדבר אמריקאי

יום לפני ליל הסדר יוגב סיים כנס בארה"ב,
 ונראה לי הכי הגיוני שאני אגיע לשם
במקום שהוא יחזור לארץ... 

(אז אחרי 24 שעות מתישות במטוסים,
וריצות בין קונקשנים קצרים...
הגעתי!)

הפעם החלטנו על שבוע טיול במדבריות
אריזונה ויוטה.
(כבר ביקרנו במקומות האלה ותמיד רצינו לחזור לשם שוב)

התחלנו בסדונה 
(טיילנו שם בדיוק לפני שנה)


(בבד אנד ברקפסט בסדונה)


ואחרי יומיים
 של טיפוסים בהרים


המשכנו לגרנד קניון.


הגענו!


יש כמה מסלולים שיורדים לתוך הגרנד קניון,
ובהם פוגשים את השלטים האלה.
מסתבר שכל שנה מחלצים בין 200-250 מטיילים שירדו למטה,
כי לא הבינו את המאמץ שכרוך בלעלות את כל הדרך חזרה למעלה...


הקניון פורח


(ארוחת בוקר,
כדי שיהיה לי כוח לטפס חזרה...)


ויש מלא סנאים!


נפרדנו מהגרנד קניון ואריזונה
והמשכנו ליוטה.



(עם עצירות חשובות בדרך...)




או כמו שכתוב בשלט כשנכנסים ליוטה
"Utah, the World's Greatest Outdoor Museum"


הגענו למונומנט ואלי (Monument Valley)
ולנופים של הסרט Cars




(במרפסת בחדר,
מנקים נעליים מעוד יום מאובק בדרכים)


נפרדנו מהפארק


והמשכנו על כביש 191 
לכיוון מואב (Moab)

(כביש 191 הוא אחד הכבישים היפים באמריקה,
עם נופי מדבר מדהימים)


בדרך פגשנו את הקשת הזו,
Wilson Arch.
רק כשמטפסים למעלה קולטים את הגודל העצום שלה.

(הנקודה הלבנה למטה זו אני)


בצהריים הגענו למואב!
הבירה של אופני ההרים והג'יפים של אמריקה.
עיירה קטנה שמרכזת אליה את כל חובבי השטח ביבשת.


וישר הלכנו לאכול צהריים
במקום שמדורג מספר 1 בעיר,
פוד טראק של קאסדיות ענקיות ומעולות!


(את שלי לא הצלחתי לסיים)


(בית קפה)


למחרת בבוקר יצאנו לטיול אופניים בשטח
(במסלול של מתחילים!)
אז ככה:
טיול זה לא היה - יותר מסע כומתה.
כל רגע יכולתי לבחור
 אם לפתוח את הראש על סלע או לנחות על קקטוס...
(או כמו בתמונה,
פשוט לרדת מהאופניים ולתת ליוגב להוריד לי אותם מהסלעים...)


סיימתי את היום באפיסת כוחות מושלמת,
לנסיעה של ארבע שעות 
(שהעברתי בשינה...)
לסולט לייק סיטי הקפואה.


משם טסנו לסן פרנסיסקו,
ליום וחצי בקליפורניה השימשית,
במלון מקסים בדאון טאון של לוס גאטוס.

(בית יפה בדאון טאון)


בדרך לשדה תעופה.
חוזרים הביתה.


היה טיול מדהים!
חזרה קלה לשיגרה...

יום ראשון, 18 במרץ 2018

חג אביב שמח!

לכבוד החג
רקמתי פוסטר קטן,
שאם תרצו אותו גם,
תוכלו 
ולהדפיס!


את המסגרת הזו 
מצאתי בזארה הום בליסבון,
היא שכבה בפינה של הסיילים בארבע יורו
ורק חיכתה לי...


אז ציירתי משהו קטן
לרקום בשבילה.


מבחינתי,
לרקום על בד זה תהליך ספונטני ומשחרר,
כי לכל דוגמא ראשונית אפשר
 להוסיף, לשנות לפרום וכו'

(ברקמה על נייר הכל צריך להיות מחושב ומדויק
לפני שמתחילים לרקום, כי צריך לחורר את הנייר
בדיוק לפי הדוגמא)

אז תוך כדי עבודה
הוספתי לרקמה הקטנה עוד כמה דברים,


ומן הסתם נסחפתי קצת,
כי לא כולה נכנסה בסוף למסגרת...


ולסיום,
אבל הכי חשוב,
תינוק חדש נוסף למשפחה המורחבת שלנו,
אז רקמתי לו ברכה.
מזל טוב גדול לטום, להורים
ולכל שבט לנגליב!


נ.ב.
חתול אחד שמסרב להתחיל את היום,
ולתת לי לפרוש כיסוי על המיטה...


שיהיה שבוע טוב!

יום חמישי, 8 במרץ 2018

טיול מהאגדות בסינטרה פורטוגל

באחד הימים שכרנו רכב
ונסענו לבקר בסינטרה Sintra,
עיירה מקסימה לשיטוט,
מוקפת ארמונות וגנים.




בזכות מזג האויר החורפי,
הטיול שלנו הפך למסע בארץ האגדות.


אפילו את ארמון הפנה הצבעוני
Palacio de Pena
אי אפשר היה לראות בגלל
הענן שירד עליו.


הוא נגלה אלינו
רק כשהגענו לשעריו,


מכושף ומפחיד
בערפל הכבד.










בדרך למטה


פגשנו גם סוס מהאגדות...


היה לנו יום
גשום וקסום
במיוחד.


יום ראשון, 4 במרץ 2018

טעימה קטנה מליסבון

חזרנו מליסבון, פורטוגל.
אני קוראת לטיול הזה "נסיעה מבולגנת":
לא תיכננו לטוס, 
אבל רז התקשר שהוא לוקח רגילה ו"אולי נטוס?"
אז חיפשתי מקום קרוב ולא קר מידי.
מצאתי את פורטוגל.
שבוע לפני הטיסה אור יצאה למסע ישראלי וגם יוגב לא היה בבית.
בחמישי רז הודיע שלא יוכל לקחת חופש,
בשישי אחה"צ יוגב חזר הביתה מותש,
בשבת בלילה אור חזרה מהמסע,
בחצות עשינו לה כביסות
ובארבע בבוקר קמנו לטיסה.
בקיצור, הגענו לליסבון בהרכב חסר, באפיסת כוחות...
ובלי תוכנית מוגדרת.

(הנוף ממרפסת הדירה)


גרנו בדירה קטנה וחמודה 
מעל כיכר מרטים מוניז,
(ליתר דיוק 142 מדרגות מעליה...)

(המרפסת)


וזה הרחוב הורוד שגרנו בו.


הגענו לעיר למזג אויר סוער.
היה קר וגשום כל הזמן,
אבל זה לא הפריע להבין 
כמה היא מקסימה,



קירות הבתים
 שמצופים אריחי קרמיקה,


המדרכות






הגרפיטי בכל מקום,


הבתים המתקלפים,


(הביובים)





האוכל הנהדר

(מצאנו מקום קטן שמכין המבורגרים מעולים
בלחמניות אדומות ושחורות.
אור מוסרת שגם ההמבורגר הצמחוני היה מעולה)


והמאפים!
כל העיר מלאה במאפיות מעולות

(הקינוח המסורתי של פורטוגל,
פסטל דה נאטה,
מאפה קטנטן מבצק עלים ממולא בקרם פטיסייר,
חם ומתוק, מתוק)






מבחינתי זו עיר של ניגודים,
 רחובות קטנים וצרים
עם כיכרות ענקיות,
העליות והירידות...
(עושים המון כושר בליסבון)
פסלים ואנדרטאות מפוארים
לצד הבתים המתקלפים.




(אוהבים ורוד בליסבון)


(ואחרי הגשם הוא עוד יותר משגע...)






בקיצור, התאהבתי,
אני אצטרך לחזור לשם שוב
(במזג אויר יותר ידידותי...)