יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

חנוכיות צבעוניות

השנה, בכלל לא חשבתי שיהיה לי זמן
 להכין חנוכיות חדשות.
אבל כשסידרתי את כל התמונות ממקסיקו
התחילו לדגדג לי האצבעות...
האמת שלא חשבתי שייצא מזה משהו
(ובגלל זה גם לא צילמתי את התהליך)
סתם רציתי לשחק קצת עם צבעים.

מפה לשם מצאתי את עצמי עם שלוש חנוכיות
בהשראה מקסיקנית.


את החנוכיות הכנתי מ-Do&Dry,
שהוא כמו דאס - חימר שמתייבש באוויר
(אני יותר אוהבת לעבוד איתו כי הצבע שלו לבן נקי
ולא אפרפר כמו של הדאס)
את בתי הנר הטבעתי לתוך החימר.


אחרי שהחימר התייבש,
צבעתי אותן עם צבעי גואש וטוש שחור.

וזו חנוכיה שטוחה.
(בתי הנר שלה גם מהחימר,
 הדבקתי אותם למשטח עם E6000)


מבט על


וזו החנוכיה הכי אהובה עלי
(כנראה שלא נשתמש בה
כדי שלא תתלכלך...)


חג שמח!

יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

חנוכיות עשה זאת בעצמך

לפני שנה פירסמתי בבלוג
"אתגר חנוכה",
כל יום בחג הכנתי חנוכיה שונה,
אבל כל שמונה החנוכיות נעשו
מאותו חומר - חמרן
(שהוא נייר אלומיניום)

החמרן קל וכיפי לעבודה,
לא מצריך כלים מיוחדים
והוא זול 
(נמכר בגלילים בחנויות יצירה).

אז אם בא לכם להכין
חנוכיות מדליקות וקלות במיוחד,
אתם מוזמנים!

 לחצו על הלינק של כל חנוכיה
ותגיעו להדרכה.



חנוכיית עיר האורות




חנוכיית אורות ועלים


חנוכיה עץ של אור


חנוכיית אורות ביער


חנוכיית אורות מדורה


ואחרונה חביבה
חנוכיית ערסלי אור


בהצלחה!
ואשמח לראות את החנוכיות שלכם!





יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

ממשיכה לחגוג 50 במקסיקו

 ואחרי הפסקה ארוכה,
חזרתי לבלוג
(המחשב שבק...)
את חגיגות יום ההולדת המשכתי במקסיקו,
אחרי 48 שעות בניו יורק,
המשכנו לקנקון
(ליוגב היה שם כנס)

מצאתי את עצמי מבלה שבוע
בריזורט מטורף,
על חוף הים (כמובן)
עמוס בריכות, מפלים וחיות...


זה דרש ממני שינוי מחשבתי גדול
(ועם להיות כנה עם עצמי, הוא לא לגמרי הצליח)
בחיים לא הייתי בחופשת בטן-גב,
אנחנו תמיד מטפסים על הרים, הולכים/מדוושים וכו'.
בקיצור היה מאתגר...

ארזתי הרבה ספרים
ורוב הזמן הייתי במצב צבירה הזה,


ולמה רק על ערסלים?
(זה לא שהיו חסרות מיטות שיזוף באזור...)


בגללם.
החיה הזאת מסתובבת בכל השטח,
(גם בחבורות גדולות)
והיא נורא מגעילה אותי.

כמו שאצלנו יש חתולים, שם יש אותם,
והם לא מפחדים מאנשים,
(תפסנו אחד קופץ על מיטת שיזוף, פותח תיק שהיה עליה,
מוציא מצלמה ובורח איתה... למצלמה שלום, יוגב תפס אותו)

בקיצור, היה מאתגר


חוץ מהם,
מסתובבים בשטח גם טווסים, פלמינגואים


ושלטים...


20 דקות מהריזורט נמצאת העיירה
Playa del Carmen,


(הגענו בדיוק כשהם התארגנו
לריקוד שלהם)


במרכז העיירה נמצא
מדרחוב ארוך
שנקרא - 5th Avenue.


הרחוב מלא במסעדות, בתי קפה ,גלידריות, ברים,
 חנויות של מותגים בנ"ל, חנויות תיירים
(בקיצור יש הכל מהכל)


אבל הכי שוות הן החנויות של המעצבים המקומיים.
יש אופנה וטקסטיל ועיצוב לבית,
והדברים משגעים, יפיפיים ויקרים בטירוף...


(מה שלא חסר שם בכלל
היא פרידה קאלו.
יש מסעדה ומוזיאון,
ובכל החנויות יש מוצרים שקשורים אליה)


(התקרה במסעדה)


(פינה במסעדה)


בעיני הכי שווה
לטייל שם בלילה,


כל החנויות פתוחות,
מוזיקה בכל מקום,


בקיצור שמחה וששון.


(אהילי תחרה ממתכת.
הם ענקיים ומשגעים
ונמצאים במתחם של סירק דה סוליי)


אבל בעיני המקום הכי שווה באזור קנקון
הוא Rio Secreto - "הנהר הסודי".
זה נהר תת קרקעי, שאורכו מספר קילומטרים,
והוא מתפצל מתחת לאדמה לנתיבים שונים.
כדי לראות אותו נכנסים למערות נטיפים תת קרקעיות
והולכים/צפים לפי נתיב המים.

(נכנסים אליהן רק בסיור מודרך,
עם חליפות צלילה וקסדות עם פנסי ראש)
המקום מדהים!
ואומרים שיש באזור בין 7000-8000 מערות מהסוג הזה
(רק בחלקן ניתן לסייר)
מומלץ בחום!


זהו, תמו מסיבות ה-50.
מתחילה להתכונן לחנוכה...



יום ראשון, 19 בנובמבר 2017

חוגגת 50 בניו יורק

מבחינתי חודש אוקטובר היה רע במיוחד
(קרו כל מיני דברים רעים,
כשבראשם, כמובן, מערכת החינוך...)
והדבר האחרון שעניין אותי
היה יום ההולדת שלי בסוף החודש.

אבל ליוגב היו תוכניות משלו
(וכרטיסי טיסה שהוזמנו מזמן)
ולמרות הלחץ ומצב הרוח הזועף שלי,
מצאתי את עצמי חוגגת יומולדת 50 בניו יורק.

נחתנו בעיר ל-48 שעות בדיוק,
שהתחילו מצויין!
(ראשונים באימיגריישן שנפתח כבר בארבע בבוקר,
מלון שנתן לנו חדר בחמש וחצי בבוקר, במקום בשלוש בצהריים.
כזו אני, הדברים הקטנים עושים לי את זה...)
ועיר עם שאריות דקורציה מהאלוויין
ומזג אוויר מושלם.


48 שעות של שוטטות, אוכל טוב
וחברה מעולה.

(הבריכות ברוקפלר סנטר מלאות בחמוציות
במסע פרסומת של איזה חברת מיצים)




אין כמו תחנות כיבוי האש
של ניו יורק


המגבות באנתרופולוג'י


ההפתעה של הביקור:
את יום ההולדת חגגנו
במסעדת דניאל.
(המסעדה של השף דניאל בולו,
יוגב הזמין מקום חודשיים מראש...)

מסתבר שיש קוד לבוש במסעדה,
אבל רק לגברים.
יוגב קיבל ג'קט בכניסה
ואני נכנסתי עם הטישרט...
לתיקים הם מביאים שרפרפים קטנים
(עם התיק גב הגדול שלי הם קצת הסתבכו...)


האוכל היה טעים,
(לחמניות בריוש מעולות
שהוגשו עם חמאה ומלח שחור מעושן מיפן...)

אני לא יכולה להגיד שזיהיתי כל מרכיב בצלחת שלי,
(או שאני יכולה להבדיל בין מלח רגיל למלח יפני...)
ומן הסתם אין לי את הידע להעריך את מה שאכלתי,
אבל זו היתה אחת החוויות המעניינות, מצחיקות
וטעימות במיוחד שהיו לי.


ובסיום קיבלנו את תפריט הארוחה שלנו מודפס.


ומה שרואים מחלון המונית


כניסה לקומת מרתף


רחוב שלם עם סוודרים לעצים



מכסה ביוב
שהזכיר לי את המגן של קפטן אמריקה.


שלט על דלת הכניסה
לקונדיטוריה


אנתרופולוג'י


להתראות ניו יורק,


היה קצר, שמח וכיפי
(והשאיר טעם לעוד...)

יום שני, 2 באוקטובר 2017

סייל לוחות שנה

לכל הרוקמות שהתעניינו
בלוח השנה,
אבל כבר יש להן בבית 
את כל החומרים לרקמה 
(חוטים, מחט, דוקרן וכו')

הסייל הזה בשבילכן:
עותקים אחרונים של לוח השנה,
ללא התוספות של ערכת הרקמה,
ובמחיר מבצע:



ומזל טוב גדול
לאלמה ולכל המשפחה!


ואת המסגרות האלה 
מצאתי הבוקר זרוקות ברחוב.
אימצתי, מיסגרתי
ועכשיו צריכה למצוא להן מקום...


שיהיה חג שמח
וחופש  נ ה ד ר !!!