יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

חנוכיה אינדיאנית

אתמול בערב ביליתי בבית לבד
(רז בשדה-בוקר בגדנ"ע ואור ביומיים טיול)
אז הכנתי חנוכיה חדשה
שנראית כמו כפר אינדיאני קטן...
ההכנה מאוד פשוטה:
 גליל נייר נחושת 
(או בשמו העיברי "חמרן", מוזר נכון?)
מספריים פשוטים, חפץ דוקר לחורר, נרות קטנים וגיזרה מבריסטול של החרוט.
(הגיזרה היא בעצם חצי עיגול+תוספת קטנה לסגירת החרוט)
לחמרן יש שני צדדים, מוזהב וכסוף
אז תחליטו איזה חנוכיה רוצים, מוזהבת או כסופה (או מעורבבת),
לסמן בעיפרון את הגיזרה על החמרן 9 פעמים..
לגזור 
לחורר על כל אחד קישוט
(פעילות מצויינת לילדים)
אני הנחתי קלקר מתחת כדי לא לחורר את השולחן
(ואת הרקע של יעל יניב...)
(מיכסים של גלידוניות עושים מצויין את העבודה)
מחוררים,
לקפל לחרוטים
לקטום במספריים 
את הקודקודים שלהם
(שייכנס אוויר וייצא אור)
וסיימתם!
חשוב מאוד!
החמרן מאוד מתחמם מהנרות הדולקים!
לא לגעת בחרוטים כשהנרות דולקים!
ולהרחיק מהילדים!
(וכמו שרז אומר "אם יצא חרוז, משמע זה נכון"..)
בהצלחה!

13 תגובות:

  1. את פשוט כשרונית! רעיון מעניין!
    (ותבטלי כבר את האופציה שאני צריכה להוכיח שאני לא רובוט בכל פעם שאני מגיבה) :)

    השבמחק
  2. תודה איריס! אני אבדוק את העניין, אין לי מושג מה זה.

    השבמחק
  3. תקשיבי זה משגע!!!!!!!!!!!! מאוד מאוד אהבתי את החנוכיה המיוחדת הזו, יש לך ידי זהב!!
    שולי
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2623369

    השבמחק
  4. מוכשרת ומקורית ברמות על!
    מקסים. אהבתי מאוד.
    :)

    השבמחק
  5. חנוכיה הורסת!!!!
    חמרן זה אלומיניום. (הרי נחושת בעברית זה...נחושת :)... )

    השבמחק