יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

עיר האורות - הדרכה לחנוכיה

עוד שבועיים חנוכה,
החג הכי שווה בשנה!
סופגניות, לביבות, נרות דולקים
(הלוואי וגם גשם)
שמונה ימים ברצף!

ולכבוד החג הכנתי חנוכיה חדשה,
חנוכיית "עיר האורות"
(ותודה לבן על השם!)


חזרתי לעבוד עם נייר אלומיניום
("חמרן" בעברית)

לעבוד איתו זה בדיוק כמו לעבוד עם נייר,
לצייר, לגזור, לחתוך, לקפל -
פשוט ומהיר!


1. ציירתי על דף חנוכיה שתתאים לנרות עגולים קטנים,
(החנוכיה יוצאת ארוכה כי כל נר צריך לשבת על ריבוע של 5 ס"מ)


2. להניח את הציור על דף האלומיניום
ולעבור עם עפרון/עט על הקווים
(לא צריך ללחוץ חזק, זה עובר בקלות)


3. לגזור מסביב במספריים
ולחתוך עם סכין יפני את החלונות והדלתות
(על משטח חיתוך או על ערמת דפים כדי לא לשרוט את השולחן...)


4. לקפל את החנוכיה על קו האמצע,
להניח נרות
וסיימתם!




בהצלחה!





יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

העיירה ג'ו-ג'יה-ג'יאו

משנחאי נסענו לעיירה
ג'ו-ג'יה-ג'יאו (Zhujiajiao)

זו עיירת תעלות מים
בת יותר מ-1700 שנים.


הכי פופולארי הוא לשוט
 בתעלות המים,
אבל כמות השיוטים שעברתי בשבוע הזה
הספיקה לי לגמרי...
אנחנו טיילנו ברגל.



זו עיירה עתיקה, מקסימה ושקטה
ונורא כיף להסתובב בה,
היא מלאה ברחובות צרים, בתים עתיקים,
חנויות, מסעדות קטנות
וגשרים יפים.



(ביצים למכירה)


(מדרגות)



הסבתא הזו ממלאה עלים בסטיקי רייס
(אורז דביק...)
עם חתיכות בשר לפי בחירתך
(חזיר, בקר וכו')


וקושרת אותם
לחבילות קטנות וטעימות
(טעמתי)




דגים מתייבשים
בשמש


(יש קוקה קולה)


(וגם באדוויזר)


גשר העץ
העתיק בעיירה.




תם ונשלם
שבוע בסין


סופ"ש מעולה
 שיהיה לנו!

יום רביעי, 16 בנובמבר 2016

קצת מיאנגשו וטיפה משנחאי

העיירה הכי מקסימה באזור גוולין 
היא יאנגשו.
הגענו אליה בשייט
ביום גשום
לביקור קצרצר.


היא מלאה בתעלות מים 


ובתי קפה קטנים


(מנקת הרחובות)


מדרכה בחוות תה


שדה אורז בדרך
(צולם תוך כדי נסיעה...)


עוד פינה ביאנגשו


בדרך חזרה הביתה מגוולין
עצרנו לחצי יום בשנחאי.

הדבר הראשון שרואים בשנחאי 
(חוץ מהאובך מזיהום אויר)
הוא קו הרקיע המפורסם.

מסתבר שזה המקום הכי פופולארי בעיר 
לצילומי חתן כלה
(בעשר דקות שהיינו שם ספרתי 20 זוגות)


עשינו סיבוב קצר בעיר
(מדרכה)


בונה מטאטאים


גלידה


וארטיקים


מכסה ביוב יפה


אורז במשקל
בכניסה לסופר



עוד מדרכה יפה


עוגת מוס עם תה ירוק


ערים גדולות לא עושות לנו את זה,
אז אחרי הסיבוב הקצרצר
יצאנו מהעיר לכפר קרוב.

המשך מחר...

יום שני, 14 בנובמבר 2016

יום בגוולין (Guilin)

לעומת הנוף המרהיב סביבה,
העיר גוולין לא מענינת במיוחד.

המון טוסטוסים, אופנועים
ושאר דו גלגליים
בכל הצורות, הגדלים
והמטענים שעומסים עליהם,


אפשר לעשות טיול רגלי
סביב האגם במרכז העיר,


או לשוט עליו


(פחיות משקה חלב
לילדים)


לפגוש עץ ענק
עם שורשים מעל האדמה



ואת סירות דייגי הקורמורנים


ואפילו לקבל הדגמה חיה
של הדייג
(מהצד זה נראה כצער בע"ח
אבל הם טוענים בתוקף
שהקורמורנים לא סובלים)

(מים מינרלים)


הערב יורד


ארוחת ערב במלון...


(הלכתי לעכל...)
המשך יבוא













יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

קפצתי לסין

אתמול חזרתי
 משבוע בגוולין (Guilin) סין


הטופוגרפיה המיוחדת של גוולין
הפכה אותה לאחד המקומות היפים בסין.



כדי לראות את ההרים המרשימים האלו
כדאי לשוט לאורך הנהר לי (Li)


אפשר בסירות גדולות, סגורות ומחוממות
עם סיפון עליון פתוח
(שייט של 4 שעות)
כשקר זו הדרך המומלצת!


(הכיור בשרותים בסירה)


או בסירות במבוק קטנות ופתוחות.
(השייט בהן אורך כשעה וחצי)


אני עשיתי את שני השיוטים,
יום אחרי השייט בסירה הגדולה
חשבנו שמזג האויר נעים ועלינו לשוט בסירת במבוק.
ההתחלה נראתה מבטיחה...


בהמשך התחילה רוח וקפאנו לגמרי
(סיני שראה אותנו חוזרים מהנהר
הזמין אותנו לתה רותח במכולת שלו
כדי שנפשיר)


חוץ מהנוף המדהים
אפשר גם לראות
אנשים שאוספים חלזונות וסרטנים
על גדות הנהר.




את הנוף המיוחד של גוולין 
אפשר לראות גם מראש ההר יאו (Yao)
הגבוה בהרי גוולין (909 מטר).
העליה (והירידה כמובן) ברכבל פתוח, 
במשך 20 דקות
(שוב, כשקר צריך להתלבש מאוד מאוד חם!)


זהו לבינתיים
(הכביסות והבישולים קוראים לי...)
שבוע טוב שיהיה לנו!